פוסט זה הוא חלק מפרויקט "עשר" של אח"י דקר.
אני לא מומחה. לא מתיימר להיות. אני רק רוצה לשתף אחרים, ולהמליץ (או להזהיר) על מה שגיליתי בשנה האחרונה…
- במידה ואתם כרגע באמצע ההריון (לפני השליש האחרון), הירשמו לקורס הכנה ללידה – אחת מההשקעות הטובות ביותר שתוכלו לתת לעצמכם ולילדיכם. זה שווה את זה. למי שגר באזור גדרה, אנחנו הלכנו לקורס אצל קטי נחשון, ואנחנו ממליצים בחום.
- בחירת עגלה לתינוק – לא אלאה אתכם ביותר מדי פרטים – יש מספיק מדריכים באינטרנט – למעט הדבר הבא: אם אין לכם מעלית בבית, שווה להשקיע בעגלה הקלה והאיכותית ביותר שתוכלו למצוא (גם אם זה מייקר את העלות שלה). אנחנו קנינו עגלה של Inglesina ששוקלת 9 קילו. נשמע מעט? חכו עד שתנסו להעלות אותה ביחד עם הילד. בקיץ. בלחות של ראשון לציון. אני רוצה לחסוך מכם את זה.
- במידת האפשר, מומלץ שגם האבא יצא לחופשת לידה – התקופה הראשונית שלאחר הלידה יכולה להיות תקופה קשה מאוד, והתמיכה הכי טובה יכולה להגיע רק ממי שמכיר את האמא הכי טוב – אבא. אני, למשל, לקחתי חופשה של שבועיים כדי להיות בבית ולעזור בכל דבר שרק אוכל (וזה כולל נקיון, אוכל, קניות, החלפת חיתולים, רחיצה ועוד). נוכחות החצי השני במהלך התקופה הזו יכולה להפוך אותה לחוויה חיובית ומחזקת. במיוחד לאור הטיפ הבא.
- אם החלטתם לבחור בהנקה – עם הילד הראשון, ממה שאני הבנתי מזוגות אחרים, ההנקה היא תהליך מאוד קשה בהתחלה. גם לנו זה היה קשה. האם החדשה זקוקה להמון תמיכה, כי זה יכול לכאוב, ויכול לתסכל (כי הוא לא מצליח לתפוס את הפטמה כמו שצריך). מצד שני, ברגע שנכנסים לתנופה, זה פשוט לא ייאמן כמה סיפוק זה מניב עבורה ועבור התינוק (וגם לאבא). המלצה שלי: אל תקשיבו לסבתא/אמא/דודה שאומרות לכם "תנו לו בקבוק/תנו לו תחליף/אין לך מספיק חלב". בדרך כלל אלה עצות שאין בהן שום תועלת והן סתם יוצרות תיסכול מיותר. עדיף לפנות ליועצת הנקה מוסמכת (קטי נחשון היא אחת מיני רבות) – אחד מהדברים הכי טובים שאפשר לעשות בשביל לעודד את תהליך ההנקה.
- התינוק לא בוכה סתם – אם הוא בוכה, סימן שמשהו מציק לו. זה יכול להיות אפילו התנוחה שבה הוא נמצא (הוא לא יכול לשנות אותה). לפעמים הוא סתם צריך חיבוק. לפעמים זה חיתול רטוב למרות שהחלפתם בדיוק לפני 10 דקות. אתם לא תאמינו איזה דברים יכולים להרגיע אותו. אבל הדבר הכי חשוב שצריך לזכור: כל עוד הילד עוד לא יודע להסביר מה מפריע לו (מדבר), הוא יבכה. ככה זה. אבל, זה לא אותו בכי בכל מצב. יש את סרטי ההדרכה של "הלוחשת לתינוקות" (ראינו את זה בערוץ 8 מתישהו, אני חושב). גילינו שלפחות חלק ממה שמוצג שם הוא נכון. התינוק אכן משתמש בבכי מסוג שונה למצבים שונים. כדאי לצפות בהם כמה שיותר מוקדם כדי להנות מהאפקט (אולי ביחד, בחופשה של שני ההורים לאחר הלידה?).
- בחירת רופא ילדים – עדיף להתאמץ קצת ולהגיע לרופא קצת רחוק שאתם מרגישים איתו בנוח וסומכים עליו (ואם יש המלצות אז זה עוד יותר טוב), מאשר ללכת לרופא הכי קרוב ולא לסמוך עליו בכלל, ולפקפק בכל פעם בדברים שהוא אומר לכם (אפילו אם הוא טוב מאוד במה שהוא עושה. זה פשוט עניין של כימיה).
- טיפת חלב – התפקיד שלהם הוא לספק מידע ותמיכה להורים, כמו גם לספק את החיסונים לילדים. התייחסו לכל דבר שהם אומרים לכם בביקורתיות מסוימת. לפעמים יש להם פליטות שיכולות לשגע הורים בעלי נטיות לדאגה ("הראש של הילד גדול מדי". לא הוא לא. הוא בטווח המקובל.). אם משהו לא נראה לכם במה שהם אומרים לכם, אין שום מניעה שתלכו לבדיקה התפתחותית אצל רופא ילדים. דעה שניה זה תמיד טוב.
- מוצצים – ברגע שזיהיתם שהעולל קיבל בברכה מוצץ מסוג מסוים, קנו מיד כמות כפולה שלו ושל הדגם הזהה לגילאים מבוגרים יותר. אנחנו, למשל, תקועים עכשיו כי הקטנצ'יק שלנו ננעל על סוג מסוים שכבר לא מיובא לחנויות (דגם סיליקון מסוים של NUK), ואנחנו מנסים לארגן את זה מחו"ל.
- עוברים למזון מוצק? צריכים משהו לריסוק הפירות וכל השאר? המלצה שלנו – מרסקי המזון של Braun. אחלה של מוצר. קומפקטי, חזק ובעל אינספור שימושים. לכו על הדגם עם צוואר המתכת (עמיד יותר). מתאים גם להכנה של מיצי פירות (סמיכים).
- האמינו בעצמכם – אין דבר כזה כמו "ההורה הטוב ביותר" או "הדרך הכי טובה". כל אחד עושה טעויות, ואצל כל אחד זה אחרת. העיקר שה ללמוד מהן, ולהבין שלכל אחד מתאים משהו אחר. הקשיבו לעצות אחרים (אמא/סבתא/דודה/וכו') אבל השתמשו בהן בחוכמה. עשו את מה שעושה טוב בשבילכם, ולא רק בגלל שלאחרים זה עשה טוב. יכול להיות שמתוך כל הטיפים האלה שכתבתי רק זה האחרון הוא הנכון עבורכם. אין לי שום בעיה עם זה – ככה זה צריך להיות! שיהיה לכם לבריאות, לידה קלה, ומזל טוב!
מהמעט שיצא לי לחוות, זהו המשפט שבאופן אוטומטי נפלט לרוב האנשים כשלילד קרה משהו (בדרך כלל שלילי). הדוגמא הנפוצה ביותר היא כשהוא נופל (קדימה, אחורה או כל כיוון אחר) וחוטף איזו בומבה לראש – לא משהו רציני שדורש טיפול המשך, אבל ברור לכולם שזה כואב.
רוני יניב 