התשובה המהירה: עושים ילד.

התשובה הפחות מהירה: עושים ילד, וכשהוא בערך בן חודש, צריכים לקום אליו כל-כך הרבה פעמים, שפרק אחד בן 40-45 דקות, הופך לעונה שלמה של 10-15 פרקים בני כמה דקות כל-אחד…

התחלנו להיתקל בתופעה הזו, שמוכרת לרוב ההורים. ללא שום התראה מוקדמת העולל מתחיל להתנשף במהירות, להתעוות, להתקפל, להתאנח… ואז באה צווחה קורעת לב. זה מטריד ומדאיג לראות אותו ככה, ובאחד מדפי המידע שקראתי באינטרנט תיארו את המצב במילים הנכונות: חוסר-אונים. זה מתאר בדיוק רב את מה שאני מרגיש.

בתור אחד שרגיל לפתור תקלות, לענות על שאלות או לתקן דברים, זה מעמיד אותי במצב מתסכל במיוחד: אין לי מה לעשות בנדון. אני לא יכול ללחוץ על כפתור (או כמה ברצף) כדי שזה יפסיק. אני לא יכול למצוא פתרון קסם. אין פה כפתור reset שאפשר ללחוץ עליו. אין פה מאגר של מסמכי תמיכה בעלי תשובה או רצף פעולות להחזרת הרגיעה.

הדבר היחיד שאני יכול לנסות הוא להקל עליו על-ידי החזקתו בידיים (תוך שינויים תדירים בתנוחה) והמתנה מייאשת עד לסיום ההתקפה.

אני נמצא כבר בשלב כזה שאני יודע לזהות את המקרים הללו, ומשתדל לספק לקטנצ'יק את הקירבה והתנועה שהוא זקוק להם על מנת להתגבר על כך. אבל באמצע הלילה, כשגם ככה אני עייף-מת, קצת קשה להבין או להיות מוכן לזה, ואז אני מתעורר למשמע הצווחה. בלילה האחרון זו הייתה מתקפה קשה, שארכה כשעה וחצי עד שעתיים והותירה את כוחותינו מותשים.

לפי מקורות שונים, לפחות 80% (ויש האומרים אפילו 95%) מההורים נתקלו בתופעה הזו. אז איך זה שעדיין אין לזה פתרון? למה חייבים לעבור את זה? הבנתי שיש לי עוד חודשיים לפחות עד שזה יעבור, וגם זה בערבון מוגבל. השם ירחם. חיפשתי קצת וקראתי על כל מיני פתרונות "קסם" ואלו חלקם:

• שימוש בתמיסת פרחי באך (לאם ולילד)
• להשרות זרעוני קימל במים רותחים, להוסיף קצת סוכר (עדיף ענבים) ולטפטף מספר טיפות לפה התינוק, 3 פעמים ביום.
• להימנע ממאכלים כמו שוקולד, אורז, ירקות כמו ברוקולי וכרובית
• תרופות ללא מרשם בשפע

עוד לא ניסיתי אף אחד מהם, אבל יכול להיות שהגיע הזמן, כי אם אחווה עוד ליל שימורים שכזה אני כנראה אתחיל להשתלח באנשים חפים מפשע.

אם יש לכם רעיונות או פעולות שניסיתם ועבדו בשבילכם, אני אשמח לשמוע על כך בתגובות.

זה השם שבחרנו.

היום בשעה 10:30 יהונתן נכנס (זה הביטוי הנכון?) בברית אברהם אבינו. אחי קיבל את כבוד הסנדק. הטקס היה קצר, פשוט ואפילו אאזור אומץ ואומר שהיה מקסים. אני לא אדם דתי, ולא שומר מסורת – אני אפילו אוכל חזיר ושרצים. אפשר לומר שאני על סף האפיקורסיות המוחלטת. אבל אני גם יהודי, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת: דת זה משהו מושרש, וטבוע בזכרון הקולקטיבי של כל עם. אי אפשר להתנתק מזה לגמרי, אלא אם כן אתה ממיר אותה בדת אחרת (ואז אתה בדרך-כלל גם נהיה פנאטי בקטע). יש מנהגים שקשה מאוד לוותר עליהם. אני חושב שברית המילה היא אחד מהם…

את הברית עשינו אצל מוהל כירורג – הרב ודוקטור פנחס גונן. הוא עושה את הברית במרפאה שלו, בחדר המיועד לכך, ואינו מאפשר ליותר מ-10 אנשים להיות נוכחים. בעיקר מפאת חוסר מקום, אבל מבחינתנו זה אחלה. לא רצינו לעשות באולם, כי זה נראה לנו מיותר להחזיק תינוק בן שבוע ואת אימו במשך כמה שעות במקום הומה אדם אחרי שחתכו חתיכה מבשרו. תחשבו על עצמכם, אחרי הסרת ציפורן חודרנית, טיפול שורש, או כל אופרציה כירורגית שחוויתם בחייכם. נראה לכם שהייתם רוצים "לחגוג את זה" באולם מלא 100 אנשים? נראה לכם שהייתם רוצים שזה ייתבצע מול קהל כזה? חשבתי כך…

שמעתי כבר אנשים שאומרים ש"אפשר גם בלי הרדמה" (ב-ח-י-י-כ-ם-!), ו"למה לשלם כל-כך הרבה?" ועוד כל מיני עייצס ופנינים שכאלו. לכל אלו אני אומר: זה הבן שלנו ואנחנו נחליט. הרצון שלכם לומר אחר-כך "אני ייעצתי להם לעשות את זה" או "אמרתי לכם" או כל דבר אחר שיטפח לכם על האגו הוא לא רלוונטי בכלל.

ואכן, כעדות להחלטה הנבונה, המלאך הקטן ישן כמעט 6 שעות אחרי הברית (ההרדמה פגה לאחר שעה וחצי) וגם לא סבל מכאבים אחרי זה. לפחות לא קיבלתי רושם כזה, והאיש הקטנטן הזה יודע טוב מאוד להתלונן כמשהו מציק לו. כמובן שחלק מזה הוא האופן שבו טופל האזור לאחר הברית. שוב, תודות לד"ר גונן.

אחרי זה חזרנו הביתה, ופשוט נחנו. בערב התחיל מבול הטלפונים של "מזל טוב". חבר'ה, אני מעריך את ההשתתפות בשמחתנו, אבל עם כל הכבוד – תנו לנו לישון! מה, שכחתם איך זה בשבוע הראשון אחרי הלידה? צריכים תזכורת?

הייתי מעלה תמונה שלו, אבל קרן לא הסכימה. משהו בנוגע לעין הרע. 🙄 נו, טוב. אני מאמין שגם זה יחלוף, ומקווה שקלסתרונו יעטר את הבלוג הזה בקרוב.

לסיום, אוכל רק לומר שהביטויים "ילדים זה שמחה", "ילדים בבית, אור בבית" וכל המליצות המוכרות מקבלים אצלי משמעות חדשה מעכשיו. אם הייתם רואים את הפנים שלי ושל אמא שלו כשאנחנו מסתכלים עליו, הייתם מבינים. השמחה והאור הם גם אצל ההורים, אם לא בעיקר. נראה לי שהוא מתעורר, החמוד… בטח צריך החלפה…