פעם, היתה תקווה. היתה התרגשות מחדש בכל יום – אולי היום? או היום? אולי הלקוח הזה? או הלקוחה הזו? היום כבר כמעט ואין את זה.
אני מדבר על תפקיד המפתח של תמונות בחנות הצילום הקרובה לביתכם.
למה אני אומר את זה?
כי בעקבות המצלמות הדיגיטליות כמעט ולא ניתן להגיע למצב שבו מישהו מוסר לפיתוח סרט שמכיל תמונות עירום שצולמו בשוגג. איזה באסה…
מצד שני – עם כל מה שיש באינטרנט, פליקר ואיפה לא, כבר לא צריך את זה… (נצלו מהר לפני שייגמר!)
[מקור התמונה: ktpupp]
רוני יניב 
חבר שלי עובד בחנות צילום ואיזה אחד כן הביא תמונות עירום לפיתוח.
שים לב שכתבתי "כמעט ולא ניתן…"
ת'שמע, חבר טוב שלי עבד בחנות צילום (ואני לא אזכיר את שמה ואת מיקומה) אבל מדובר במקום מאוד מאוד פופולרי- כשבאתי לבקר אותו פעם (וזה היה לפני כמה שנים טובות) בחנות הוא הראה לי את אלבום ה"תיקונים"*
* תיקונים הן תמונות שהיו זקוקות להדפסה מחדש
היו שם שלושה אלבומי תיקונים, שלא היו מביישים אף אתר מציצנות ברשת- חלקם אפילו נראו כאילו מישהו נוסף עזר בצילום- תענוג של אלבומים! לא פיספסתי אף דף!
🙂