הבטחתי, לא?

(בהמשך לפוסט הקודם בנושא) קחו בחשבון שכל הופעה נמשכת כ-20 דקות.

קודם כל, משהו מצחיק. אמנם משנת 2004, אבל זה לא ממש משנה. לבחור קוראים זה פרנק (ze frank). כבר מצחיק. מעבר לזה, לבחור יש ראש מטורף לגמרי, וההופעה שלו גורמת לצופה להישאר עם חיוך כל הזמן. שווה ביותר.

המלצה שלי: תורידו את הסרטון המלא (65 מגה מכווץ). האיכות גבוהה ופשוט תענוג לצפות. כך גם לגבי כל השאר.

הסרטון הבא הוא ההופעה של דייויד פוג. מר פוג הוא כותב טור הטכנולוגיה של הניו-יורק טיימס וזוכה בפרס האמי. תחילת ההופעה מראה לפחות סיבה אחת מדוע. ההופעה שלו מדברת על שיפורים טכנולוגיים במוצרי תוכנה, שימושיות (usability), וחוויית משתמש. שווה ביותר!

ושוב לשירותכם, הקישור לסרטון באיכות גבוהה.

עוד הופעות בקרוב!

מי זה TED?

לא יצא לי לראות אף איזכור לזה בשלולית המקומית, ולכן החלטתי לספר לכם על זה. אני מדבר על כנס TED.

TED זה ראשי תיבות של Technology Entertainment Design, למרות שהכנס עצמו כולל הרבה יותר תחומים מאלו.

במשפט אחד, מדובר בכנס שמאפשר לשמוע הרצאות קצרות (בדרך-כלל עד 20 דקות כל אחת) של מיטב המוחות והכשרונות בעולם אשר ניתן להביא לשם. מדובר באירוע על בסיס "הזמנה בלבד", ורק הגדולים והטובים ביותר מוזמנים לשם. מי שמרכז את כל הסיפור הזה, כריס אנדרסון, נותן הסבר קצת יותר תיאטרלי ומרגש על מה מדובר.

רק חלק מהשמות של אלו שנאמו כבר בכנס יכול לגרום לכל אחד לומר "וואו": אל גור, בונו, פיטר גבריאל, ג'יין גודול (ההיא עם הגורילות), הרבי האנקוק, ואלו רק חלק קטן. טריויה: את ההשקה הראשונה של מחשב המקינטוש קיימו בכנס הזה (איך עד עכשיו לא שמעתי עליו, אני לא יודע).

הכנס הבא מתקיים במרץ ורשימת הנואמים/מופיעים כוללת את פול סיימון, ביל קלינטון, טרייסי צ'אפמן, וויל רייט (יוצר הסימס והמשחק הבא שלו – spore), ריצ'ארד בראנסון (הבעלים של חברת וירג'ין) ועוד. אני מחכה בקוצר רוח.

החלק הכי טוב בכל הסיפור הזה הוא שלכנס הזה יש בלוג, ואפשר לקבל שם גישה לרוב ההופעות שהתקיימו בכנסים השונים במגוון פורמטים (אודיו/וידאו). בקרוב אני אעלה לכאן כמה קישורים להופעות מדליקות או מעניינות במיוחד שראיתי, למי שלא בטוח שהוא רוצה להירשם לרסס שלהם (מומלץ מאוד).

דגל כבקשתך

אחת מהעבודות הראשונות שלי לאחר השחרור הייתה ביצועיסט בבית דפוס. מאז שכחתי המון דברים ופניתי לכיוון הטכנולוגי יותר, ואחר-כך לכיוון הניהולי בעיקר. בגלל זה האתר שלי עדיין פועל בערכת העיצוב המקורית – אין לי זמן ללמוד מחדש את כל תהליך העיבוד הויזואלי. אולי מתישהו.

לא משנה. אחד מהדברים שביצועיסט חווה באופן קבוע הוא הרצון של הלקוח לשנות כל מיני דברים בעיצוב. "תעשה את זה ככה / אולי תשנה את החלק ההוא / הכוונה שלנו הייתה בכלל אחרת", ועוד פנינים. כשהכל ממוחשב ואין שום בעיה לחזור אחורנית, זה נהיה קל מאוד לשנות ולהחליט דברים בין רגע. ברור שיש לזה יתרונות וחסרונות, אבל כרגע זה לא מה שמעניין אותי.

מה הפואנטה? ראיתי את הסרטון החביב הזה דרך הבלוג של סת' גודין, שהוא כיום אחד מהמוחות השיווקיים הגדולים שיצא לי לראות ולשמוע (אני אכתוב עליו עוד בעתיד הקרוב מאוד), ובמהלך כל הצפייה רצה לי בראש המחשבה "וואלה, זה בדיוק ככה".

תהנו.

חסמב"ה – חברת סופר מרקט בטירוף המלאיסופשנה

הלכתי אתמול לסופר, לא משנה איזה. לקחתי איתי להחזרה חבילת חיתולים ופחית סימילאק. למה? כי הילד כבר גדול מדי לחיתולים האלה, וכבר מזמן נטשנו את תחליפי החלב לטובת הדבר האמיתי. שניהם סגורים לגמרי, חדשים וללא פגם. האם הם נקנו באותו מקום? לא בטוח. האם הם נקנו באותה רשת מרכולים? וואלה, לא זוכר.

אני מגיע לכניסה שמורכבת משני פתחים כמיטב המסורת – אחד ליציאה ואחד לכניסה, ומברר היכן נמצאת הקופה בה ניתן להחזיר/להחליף/להזדכות על הפריטים. להזדכות? כן, המילואים נשארים איתי גם אחרי שסיימתי אותם. השומר מפנה אותי ואני ניגש.

אני ממתין בסבלנות שהמפקחת (ככה היה כתוב על התגית שלה) תסיים עם הלקוח שלפני, ומצהיר בפניה שאני מעוניין להחזיר/להחליף/להזדכות על הפריטים.

"קנית אותם כאן?"

"לא זוכר"

"יש לך כרטיס מועדון, אשראי?"

"יש לי כרטיס מועדון"

"תביא"

מרגע זה, הכל מתחיל להיות הזוי למדי. המפקחת מעבירה את הכרטיס ומתחילה לחפש את הקניה של המוצרים. את החיתולים היא מצאה, אבל את הסימילאק לא. זה מפתיע אותה. איך זה יכול להיות?

"אתה בטוח שקנית את זה אצלנו?"

"לא זוכר. יכול להיות שקניתי במזומן בכלל. יש דבר כזה."

זה לא מספיק, והמפקחת קוראת למפקחת שלה. גם היא מדפדפת, מקישה על כמה מקשים ולא מוצאת.איך יכול להיות?!?! אולי הלקוח מנסה לעבוד עלינו? אולי הוא קנה במקום אחר? איך ייתכן שלא מוצאים את זה?!

אני חוזר על דברי – "יכול להיות שקניתי את זה במזומן, והכרטיס מועדון לא היה עלי."

מצב אפשרי, לא?

לא. מה פתאום. תביאו את המפקחת של המפקחת של המפקחת. אז היא באה. עושה את אותן פעולות כמו הקודמות לה ובסוף מתייאשת (בטח, גם אני כבר כמעט וויתרתי אחרי שייבשתם אותי חצי שעה).

"טוב תחליפו לו. רק שתדע שזה לא סטנדרטי. קיבלנו הוראה חד-משמעית שלא להחליף מוצרים שלא נרכשו אצלנו."

נו, טוב. העיקר תזכו אותי.

מצד אחד, אני מבין את מנהלי הרשת. כשיש לך רשת כזו גדולה שפועלת על בסיס מערכות אוטומטיות להזמנת מלאי, זה חשוב שלא תרשום דברים שהם לא מדוייקים, כי זה מצטבר וגורם לאי-אספקה נכונה (אפילו קראתי על זה איזה מאמר בקורס מערכות מידע). אבל, אני לא זוכר שאי-פעם עשו לי כזו חקירה בשביל להחליף מוצרים. הסיבה היחידה ההגיונית שאני יכול לחשוב עליה זה העובדה שמדובר בסוף שנה וכולם עסוקים בספירות המלאי שלהם. שייחנקו.

מצד שני, רבאק, כולה חיתולים וסימילאק. אם לא תחליפו לי, אני אשלח אתכם במקומי הביתה כדי להסביר לאשה למה לא קיבלתי זיכוי. נראה אתכם.