פרדוקס הבחירה

אני מתאר לעצמי שרוב מי שקורא את הבלוג שלי כבר יודע שחלונות ויסטה תשוחרר לציבור הרחב בקרוב מאוד, ושלקונה הפוטנציאלי יש אפשרות לבחור מבין מספר סוגי רשיונות (Home Basic, Home Premium, Ultimate וכדומה). לפירוט מלא של הגרסאות השונות, כולל מחירים צפויים ותכונות כלולות, אפשר לקרוא כאן.

כהערת אגב, זה מעניין לציין שמה שקובע את ההבדל בין הגרסאות השונות ומה שיותקן על המחשב הוא המספר הסידורי שמקבלים באריזה. למעשה, התוכן של ה-DVD שמגיע בקופסה הוא אותו תוכן בכל אחד מהם. הקוד שתזינו בעת הרישום הוא מה שייקבע מה יותקן על המחשב.

בכל מקרה, כל העניין הזה של רישיונות שונים יכול ממש לבלבל את הקונה הממוצע. מעבר לכך, זה יכול ליצור תסכול מתמשך לאחר הקניה.

למי שמעוניין במבט קומי על כל העניין הזה של הרשיונות השונים, יש את זה:

למי שמעוניין במבט יותר אקדמי/פילוסופי על כל נושא הבחירה ואיך ריבוי של אפשרויות בחירה משפיע עלינו, אני ממליץ בחום לצפות בהופעה של בארי שוורץ (20 דקות) מלפני שנתיים בכנס TED. להורדה של הסרטון באיכות גבוהה, לחצו כאן.

מה אני חושב על ה-iPhone?

שהוא סקסי לאללה, ואני רוצה כזה.

עכשיו, אחרי שנתתי לילד שבי להצהיר על תאוותו לצעצוע הזה באופן גלוי, אפשר לדבר לעניין וברצינות.

קודם כל, יש לציין שאני נהנה מאוד לצפות בנאומים של סטיב ג'ובס, ומצפה להם בקוצר רוח בכל פעם. אני לא Apple-phile או משהו כזה, אבל אם יש מישהו שיודע לתת הופעה טובה, זה סטיב. פשוט תענוג. בתור אחד שמדריך אנשים למחייתו, ומנסה כל הזמן גם ללמוד מאחרים, ההופעות של ג'ובס הן בשבילי שיעור מאלף ב-showmanship (איך קוראים לזה בעברית?). אני פשוט מתמוגג מכל רגע.

אל תחשבו שלתת הופעה כזו הוא עניין של מה בכך. למי שמעוניין במבט אל מאחורי הקלעים של אירוע שכזה, מוזמן לקרוא את הפוסט המאיר-עיניים הזה (קצת ישן, אבל שווה כל מילה).

מכיוון שכך, כבר ידעתי, שכמו תמיד, באתר של אפל יהיה אפשר לראות את נאום הפתיחה זמן קצר לאחר שייתקיים. אבל לפני שהספקתי למצוא את הזמן לשבת ולצפות (ככלות הכל, מדובר בכשעה וחצי שעלי להקדיש מזמני), גוגל רידר הקדים את פניי במספר פוסטים שכבר דיברו על התגלית המרעישה: אפל הולכים לשווק טלפון סלולרי!

OMG! WTF? GTFOH!!!

למעשה, הפעם הראשונה ששמעתי על ה-iPhone הייתה בכמה ווב-קומיקס שאני קורא באופן קבוע. למי שרוצה מבט קצת יותר גראפי על כל הסיפור הזה, אני ממליץ לבקר כאן, כאן, כאן וכאן.

השלב הבא היה כמובן לצפות בארוע ההכרזה עצמו. למי שלא יצא לו לראות – הנה הקישור. שוב אני אומר – שווה כל רגע (חוץ מהקטע-אורח של מנכ"ל Cingular. נורא. פשוט נורא.)

עם כל הכבוד לג'ובס, היו כמה קטעים בהכרזה שהציקו לי.

בואו נתחיל עם עניין ה"מהפכה". אני לא מבין מה כל-כך מהפכני בזה? כמעט את כל הפעולות שה-iPhone עושה עושים גם כל ה-smartphones הקיימים בשוק. מקסימום צריך להתקין עליהם תוכנה כלשהי שתעשה זאת (וזה די קל באלה שמבוססים על Windows Mobile). וזה, אגב, משהו שבינתיים נראה שאי-אפשר לעשות ב-iPhone.

ומה לגבי המסך-מגע הזה? נראה נחמד, אבל יש מה לומר גם לטובת מקלדות, או לפחות לחצני הפעלה חיצוניים. מה יקרה אם המסך יישבר? איך בדיוק ניתן יהיה לתפעל את המכשיר הזה? במכשירים הקיימים לפחות אפשר עדיין לקבל ולהוציא שיחות גם אם המסך שבור.

עוד דבר לגבי הטכנולוגיה החדשה שהם הציגו – Multi Touch. אותה טכנולוגיה שמאפשרת להשתמש בכמה נקודות מגע במסך כדי לבצע פעולות. אני אתן ל'אפל' להנות מהספק, ואניח שהם אכן פיתחו את הטכנולוגיה שהם משתמשים בה באופן פנימי. אבל זו לא פעם ראשונה שרואים דבר כזה. בכנס TED שהתקיים בשנה שעברה, הציג בחור בשם ג'ף האן, מאוניברסיטת ניו יורק, טכנולוגיה כמעט זהה לגמרי (לסרטון באיכות גבוהה, לחצו כאן):

אפילו המפיקים של כנס TED תמהו ושאלו את האן אם הוא קשור ל-iPhone בצורה כלשהי. מסתבר שלא.

לגבי ה-iPod יש לי רק דבר אחד לומר: מי לעזאזל צופה בסרטים במסך הפצפון הזה?! למה לעשות לעצמך את זה? כדי שעוד 5-10 שנים תצטרך עדשות מגע? (כי משקפיים זה לא סטייל)

מבחינת הדברים הטובים שהם עשו שם, אז הרשימה לא קצרה:

  • הויתור על הסטיילוס – ככה הוא כבר לא יילך לאיבוד
  • הממשק נראה באמת נוח וקל לשימוש
  • האופן שבו מנוהלות השיחות, ובעיקר ביצוע של שיחות ועידה, הוא פשוט ויעיל
  • הרעיון של Visual Voicemail – שמאפשר לך לבחור לאיזה הודעה אתה מעוניין להקשיב באופן אקראי – פשוט מקסים
  • סוף סוף רואים דפדפן של ממש (Safari)
  • היישום של גלישה בכמה אתרים במקביל מדליק לאללה
  • ועוד הרבה גימיקים נחמדים…

תוך כדי הצפייה נזכרתי באמרה ששמעתי פעם: "הלקוח לא יכול לרצות משהו שהוא לא יודע שקיים". אחרי כל הטררם שאפל עשו, יהיה מעניין לראות מה יעשו המתחרים הגדולים בשוק (נוקיה, מוטורולה, סוני-אריקסון וכו'). בסך-הכל נראה שמדובר במוצר ממש איכותי, ויקר (499 דולר, עם התחייבות לשנתיים לספק התקשורת), שסביר להניח שלא יהיה בידי רוב האנשים (קחו לדוגמא את המוטורולה Q, או POZ). באמת שמגיע כל הכבוד ל'אפל', ועכשיו נותר רק לחכות.

בינתיים אפשר להעלות השערות ורעיונות (גם פה) ככל שהדמיון מאפשר.

נ.ב.

למי שרוצה, ולא יכול לחכות עד שיגיע לארצנו, יש בבוינג הכפול אפשרות להוריד מודל נייר של ה-iPhone להדפסה והרכבה עצמאית. ויש שם גם פרודיה על ZunePhone. איזה קטעים פה ווה ווה.

לכבוד השנה האזרחית החדשה

אנתוני (טוני) רובינס נחשב כאחד מה-life coachers (איך זה מתורגם לעברית? מאמן-לחיים?) הטובים בעולם. בכנס TED שהתקיים בשנה האחרונה, הוא נתן הופעה (קצרה – 20 דקות בהתאם למסורת הכנס) שמדברת על העקרונות לקידום והתפתחות עצמיים, ומה גורם לאחד להיות פסימי ולאחר אופטימי. ההופעה היא מאוד אנרגטית, עם הרבה הומור, ויש שם אפילו קטע נחמד של אינטראקציה בינו לבין אל גור.

למי שרוצה איזו דחיפה קטנה לכיוון הנכון לכבוד השנה החדשה – מומלץ מאוד.

כרגיל, להורדה של הגרסה האיכותית לחצו כאן. לצפיה אונליין באיכות נמוכה, לחצו כאן.

זכויות יצורים

לא, זו לא טעות הקלדה.

התמונה הזו הושאלה מוויקיפדיה, מהמאמר על זנים בסכנת הכחדה (באנגלית). הטיגריס הוא אחד מזנים אלו. נניח שאני צלם מקצועי, וצילמתי את התמונה הזו למטרה אישית. עד כמה שידוע לי, במסגרת החוק לזכויות יוצרים, אני יכול לפרסם את התמונה אצלי באתר, או להשתמש בה לפרסום עצמי ללא צורך בתשלום תמלוגים לאף אחד.

עכשיו נניח שצילמתי את התמונה הזו עבור חברה כלשהי לטובת פעילות שיווקית כלשהי. סביר להניח שאחייב את אותה חברה עבור השימוש בתמונה שאני צילמתי, נכון?

עכשיו, נניח שבמקום טיגריס, צילמתי דוגמנית או דוגמן (PC או לא PC?). מן הסתם, יהיה זה הגיוני שעלות הצילום תעלה על מנת לשקף את שכר הדוגמן/דוגמנית. מעבר לכך, עלות זו תהיה מקובלת על כל הצדדים המעורבים בפרויקט, נכון? הרי לא יעלה על הדעת שהדוגמן יספק את מראהו לטובת מטרה כלכלית ללא שום תמורה. אם כך, מה לגבי הטיגריס? האם מגיע לו שכר או לא?

גרגורי קולברט טוען שכן (ואני מסכים איתו). קולברט הוא צלם בעל שם עולמי, והוא אחד מהאנשים שהופיעו בכנס TED. בהופעה שלו, קולברט מציג קטע בן 10 דקות מתוך סרט שהוא הפיק ואשר מוצג בתערוכה שלו. הסרט מכיל צילומים מדהימים של חיות ואנשים בסצנות שלא היו מביישות אף אנימטור בפיקסאר או ILM, למרות שצולמו במצלמה בלבד. לאחר הסרט, קולברט מציע בדיוק את מה שעולה מהפסקאות הקודמות: ליצור שיטת תמלוגים אשר תאפשר לתגמל את בעלי החיים המצולמים עבור מטרות כלכליות/מסחריות, ועל-ידי כך לעזור לשמר את בעלי החיים הללו. זה נשמע פשטני למדי במילים שלי, אבל הוא מציג זאת בצורה הרבה יותר טובה. שווה לצפות עד הסוף, ולתת לזה לשקוע.

להורדה של ההופעה/הרצאה באיכות גבוהה (מומלץ), לחצו כאן. לצפייה ב-streaming, לחצו כאן.

הבטחתי, לא?

(בהמשך לפוסט הקודם בנושא) קחו בחשבון שכל הופעה נמשכת כ-20 דקות.

קודם כל, משהו מצחיק. אמנם משנת 2004, אבל זה לא ממש משנה. לבחור קוראים זה פרנק (ze frank). כבר מצחיק. מעבר לזה, לבחור יש ראש מטורף לגמרי, וההופעה שלו גורמת לצופה להישאר עם חיוך כל הזמן. שווה ביותר.

המלצה שלי: תורידו את הסרטון המלא (65 מגה מכווץ). האיכות גבוהה ופשוט תענוג לצפות. כך גם לגבי כל השאר.

הסרטון הבא הוא ההופעה של דייויד פוג. מר פוג הוא כותב טור הטכנולוגיה של הניו-יורק טיימס וזוכה בפרס האמי. תחילת ההופעה מראה לפחות סיבה אחת מדוע. ההופעה שלו מדברת על שיפורים טכנולוגיים במוצרי תוכנה, שימושיות (usability), וחוויית משתמש. שווה ביותר!

ושוב לשירותכם, הקישור לסרטון באיכות גבוהה.

עוד הופעות בקרוב!

מי זה TED?

לא יצא לי לראות אף איזכור לזה בשלולית המקומית, ולכן החלטתי לספר לכם על זה. אני מדבר על כנס TED.

TED זה ראשי תיבות של Technology Entertainment Design, למרות שהכנס עצמו כולל הרבה יותר תחומים מאלו.

במשפט אחד, מדובר בכנס שמאפשר לשמוע הרצאות קצרות (בדרך-כלל עד 20 דקות כל אחת) של מיטב המוחות והכשרונות בעולם אשר ניתן להביא לשם. מדובר באירוע על בסיס "הזמנה בלבד", ורק הגדולים והטובים ביותר מוזמנים לשם. מי שמרכז את כל הסיפור הזה, כריס אנדרסון, נותן הסבר קצת יותר תיאטרלי ומרגש על מה מדובר.

רק חלק מהשמות של אלו שנאמו כבר בכנס יכול לגרום לכל אחד לומר "וואו": אל גור, בונו, פיטר גבריאל, ג'יין גודול (ההיא עם הגורילות), הרבי האנקוק, ואלו רק חלק קטן. טריויה: את ההשקה הראשונה של מחשב המקינטוש קיימו בכנס הזה (איך עד עכשיו לא שמעתי עליו, אני לא יודע).

הכנס הבא מתקיים במרץ ורשימת הנואמים/מופיעים כוללת את פול סיימון, ביל קלינטון, טרייסי צ'אפמן, וויל רייט (יוצר הסימס והמשחק הבא שלו – spore), ריצ'ארד בראנסון (הבעלים של חברת וירג'ין) ועוד. אני מחכה בקוצר רוח.

החלק הכי טוב בכל הסיפור הזה הוא שלכנס הזה יש בלוג, ואפשר לקבל שם גישה לרוב ההופעות שהתקיימו בכנסים השונים במגוון פורמטים (אודיו/וידאו). בקרוב אני אעלה לכאן כמה קישורים להופעות מדליקות או מעניינות במיוחד שראיתי, למי שלא בטוח שהוא רוצה להירשם לרסס שלהם (מומלץ מאוד).