מזור בדמות קולרבי

חנן כהן העלה שאלה: "לאיזו בעיה לדעתכם הפתרון הוא קוֹלְרָבִּי?" (ולהפתעתי הרבה מדובר באיות הנכון)

ניסיתי לחשוב על משהו מתוחכם כתשובה, ולא הלך לי. אז נלך על הדברים הפשוטים. שים לב, חנן.

קולרבי מהווה מקור של ויטמין E, ולפי הכתוב בוויקיפדיה הוא טוב לשמירה על זרימת דם טובה, לשיפור הפריון (אצל נשים וגברים), מחיש ריפוי צלקות ועוד הרבה יתרונות.

מעבר לכך, הקולרבי טוב מאוד לטיפול בהתפרצויות געגועים לסדרה "קרובים קרובים", כשאין שידורים חוזרים בחינוכית 23 (או כשיש שידורים, ואז רוצים להפוך את זה להפנינג של צפיה בסדרת קאלט).

בנוסף, ברוב עוונותי עלי לגלות שלי ולאשתי היתה תקופה של שגעון לקולרבי. זה היה בתקופת ההריון שלה, כך שיכול להיות שבאמת יש קשר בין היותו מקור לויטמין E ובין הנטיה של נשים להתחיל לאכול מזונות בריאים במהלך ההריון. באותה תקופה גיליתי שהירק הזה יכול להוות חטיף נחמד מאוד כשבא לנשנש משהו, ונמאס מכל החטיפים המלוחים/מתוקים/לא-בריאים.

עשית לי חשק לקנות קצת.

פרדוקס הבחירה

אני מתאר לעצמי שרוב מי שקורא את הבלוג שלי כבר יודע שחלונות ויסטה תשוחרר לציבור הרחב בקרוב מאוד, ושלקונה הפוטנציאלי יש אפשרות לבחור מבין מספר סוגי רשיונות (Home Basic, Home Premium, Ultimate וכדומה). לפירוט מלא של הגרסאות השונות, כולל מחירים צפויים ותכונות כלולות, אפשר לקרוא כאן.

כהערת אגב, זה מעניין לציין שמה שקובע את ההבדל בין הגרסאות השונות ומה שיותקן על המחשב הוא המספר הסידורי שמקבלים באריזה. למעשה, התוכן של ה-DVD שמגיע בקופסה הוא אותו תוכן בכל אחד מהם. הקוד שתזינו בעת הרישום הוא מה שייקבע מה יותקן על המחשב.

בכל מקרה, כל העניין הזה של רישיונות שונים יכול ממש לבלבל את הקונה הממוצע. מעבר לכך, זה יכול ליצור תסכול מתמשך לאחר הקניה.

למי שמעוניין במבט קומי על כל העניין הזה של הרשיונות השונים, יש את זה:

למי שמעוניין במבט יותר אקדמי/פילוסופי על כל נושא הבחירה ואיך ריבוי של אפשרויות בחירה משפיע עלינו, אני ממליץ בחום לצפות בהופעה של בארי שוורץ (20 דקות) מלפני שנתיים בכנס TED. להורדה של הסרטון באיכות גבוהה, לחצו כאן.

תוייגתי

זה התחיל אצל עידן, משם עבר לשרית, ומשם לאח"י דקר. והיא תייגה אותי.

האמת? זה מחמיא לי.

תבינו – הנוכחות ה'רשמית' שלי באינטרנט די קצרה – האתר רק החל לפעול באוגוסט האחרון (הנוכחות הלא-רשמית שלי היא משנת 1993 בערך – ימי ה-DOS, BBS וחלונות 3.11 שהתחברה עם Trumpet WinSock).

העובדה שאני נבחר על-ידי אחת מדמויות המפתח בבלוגוספירה המקומית להשתתפות במשחק הזה מעוררת בי השתאות. כאילו, וואו…. מבחינתי, אח"י דקר היא ממש סלבריטי.

אבל אני לא רוצה להתחיל להשתפך פה – אני רואה כבר כמה קוראים שמתחילים לנוע לכיוון היציאה…

אז… חמישה דברים שלא ידעתם עלי… הממ…

  1. גם אני צברתי שנדיבריליון שעות של Advanced Dungeons & Dragons בתקופת התיכון, ואפילו רכשתי לא מזמן את ערכת ספרי הבסיס של D&D3.5 מתוך תקווה שאולי יצא לי לחזור לזה מתישהו (נראה לי שמתהווה כבר קבוצת משחק מתוך כל התיוגים האלה).
  2. עבדתי במשך שנה עבור חברת הזנק בתור מפתח אתר (בצוות של שלושה אנשים. בעיקר ASP). לא יצא מזה כלום.
  3. עד לפני שנתיים לא הייתי מוכן בכלל לגעת בסושי עם צ'ופסטיק. היום אני משוגע על זה.
  4. אני כוסס ציפורניים.
  5. יש לי עיניים כחולות בהירות שאשתי קוראת להן עיני-שד (לא הצלחתי לחשוב על משהו אחר. ככלות הכל, גם זה משהו שלא ידעתם עלי).

ועכשיו, התיוגים שלי: חבצואל היבוסי, תום סלע, פישר, בן קלינגר, ו-טל איתן.

בטלסטאר גאלאקטיסימפסונס

הדבר הזה יושב אצלי ברשימת ה'לכלול בבלוג' כבר הרבה זמן, ולא מצאתי את התיזמון הנכון לעשות זאת (למרות שבמקרה הזה, ייתכן וכל תיזמון היה מתאים).

אבל עכשיו… עכשיו כשהסדרה ממשיכה להציג פרקים חדשים ואני רק מחכה לרגע שאתפנה לצפות בהם, נראה לי שיש מקום לעשות קצת שמח לחברים שצופים בה (אני יודע מי אתם…)

קבלו – דמויות ב"ג בסגנון סימספוני לגמרי…

[דרך בוינגבוינג]

מה אני חושב על ה-iPhone?

שהוא סקסי לאללה, ואני רוצה כזה.

עכשיו, אחרי שנתתי לילד שבי להצהיר על תאוותו לצעצוע הזה באופן גלוי, אפשר לדבר לעניין וברצינות.

קודם כל, יש לציין שאני נהנה מאוד לצפות בנאומים של סטיב ג'ובס, ומצפה להם בקוצר רוח בכל פעם. אני לא Apple-phile או משהו כזה, אבל אם יש מישהו שיודע לתת הופעה טובה, זה סטיב. פשוט תענוג. בתור אחד שמדריך אנשים למחייתו, ומנסה כל הזמן גם ללמוד מאחרים, ההופעות של ג'ובס הן בשבילי שיעור מאלף ב-showmanship (איך קוראים לזה בעברית?). אני פשוט מתמוגג מכל רגע.

אל תחשבו שלתת הופעה כזו הוא עניין של מה בכך. למי שמעוניין במבט אל מאחורי הקלעים של אירוע שכזה, מוזמן לקרוא את הפוסט המאיר-עיניים הזה (קצת ישן, אבל שווה כל מילה).

מכיוון שכך, כבר ידעתי, שכמו תמיד, באתר של אפל יהיה אפשר לראות את נאום הפתיחה זמן קצר לאחר שייתקיים. אבל לפני שהספקתי למצוא את הזמן לשבת ולצפות (ככלות הכל, מדובר בכשעה וחצי שעלי להקדיש מזמני), גוגל רידר הקדים את פניי במספר פוסטים שכבר דיברו על התגלית המרעישה: אפל הולכים לשווק טלפון סלולרי!

OMG! WTF? GTFOH!!!

למעשה, הפעם הראשונה ששמעתי על ה-iPhone הייתה בכמה ווב-קומיקס שאני קורא באופן קבוע. למי שרוצה מבט קצת יותר גראפי על כל הסיפור הזה, אני ממליץ לבקר כאן, כאן, כאן וכאן.

השלב הבא היה כמובן לצפות בארוע ההכרזה עצמו. למי שלא יצא לו לראות – הנה הקישור. שוב אני אומר – שווה כל רגע (חוץ מהקטע-אורח של מנכ"ל Cingular. נורא. פשוט נורא.)

עם כל הכבוד לג'ובס, היו כמה קטעים בהכרזה שהציקו לי.

בואו נתחיל עם עניין ה"מהפכה". אני לא מבין מה כל-כך מהפכני בזה? כמעט את כל הפעולות שה-iPhone עושה עושים גם כל ה-smartphones הקיימים בשוק. מקסימום צריך להתקין עליהם תוכנה כלשהי שתעשה זאת (וזה די קל באלה שמבוססים על Windows Mobile). וזה, אגב, משהו שבינתיים נראה שאי-אפשר לעשות ב-iPhone.

ומה לגבי המסך-מגע הזה? נראה נחמד, אבל יש מה לומר גם לטובת מקלדות, או לפחות לחצני הפעלה חיצוניים. מה יקרה אם המסך יישבר? איך בדיוק ניתן יהיה לתפעל את המכשיר הזה? במכשירים הקיימים לפחות אפשר עדיין לקבל ולהוציא שיחות גם אם המסך שבור.

עוד דבר לגבי הטכנולוגיה החדשה שהם הציגו – Multi Touch. אותה טכנולוגיה שמאפשרת להשתמש בכמה נקודות מגע במסך כדי לבצע פעולות. אני אתן ל'אפל' להנות מהספק, ואניח שהם אכן פיתחו את הטכנולוגיה שהם משתמשים בה באופן פנימי. אבל זו לא פעם ראשונה שרואים דבר כזה. בכנס TED שהתקיים בשנה שעברה, הציג בחור בשם ג'ף האן, מאוניברסיטת ניו יורק, טכנולוגיה כמעט זהה לגמרי (לסרטון באיכות גבוהה, לחצו כאן):

אפילו המפיקים של כנס TED תמהו ושאלו את האן אם הוא קשור ל-iPhone בצורה כלשהי. מסתבר שלא.

לגבי ה-iPod יש לי רק דבר אחד לומר: מי לעזאזל צופה בסרטים במסך הפצפון הזה?! למה לעשות לעצמך את זה? כדי שעוד 5-10 שנים תצטרך עדשות מגע? (כי משקפיים זה לא סטייל)

מבחינת הדברים הטובים שהם עשו שם, אז הרשימה לא קצרה:

  • הויתור על הסטיילוס – ככה הוא כבר לא יילך לאיבוד
  • הממשק נראה באמת נוח וקל לשימוש
  • האופן שבו מנוהלות השיחות, ובעיקר ביצוע של שיחות ועידה, הוא פשוט ויעיל
  • הרעיון של Visual Voicemail – שמאפשר לך לבחור לאיזה הודעה אתה מעוניין להקשיב באופן אקראי – פשוט מקסים
  • סוף סוף רואים דפדפן של ממש (Safari)
  • היישום של גלישה בכמה אתרים במקביל מדליק לאללה
  • ועוד הרבה גימיקים נחמדים…

תוך כדי הצפייה נזכרתי באמרה ששמעתי פעם: "הלקוח לא יכול לרצות משהו שהוא לא יודע שקיים". אחרי כל הטררם שאפל עשו, יהיה מעניין לראות מה יעשו המתחרים הגדולים בשוק (נוקיה, מוטורולה, סוני-אריקסון וכו'). בסך-הכל נראה שמדובר במוצר ממש איכותי, ויקר (499 דולר, עם התחייבות לשנתיים לספק התקשורת), שסביר להניח שלא יהיה בידי רוב האנשים (קחו לדוגמא את המוטורולה Q, או POZ). באמת שמגיע כל הכבוד ל'אפל', ועכשיו נותר רק לחכות.

בינתיים אפשר להעלות השערות ורעיונות (גם פה) ככל שהדמיון מאפשר.

נ.ב.

למי שרוצה, ולא יכול לחכות עד שיגיע לארצנו, יש בבוינג הכפול אפשרות להוריד מודל נייר של ה-iPhone להדפסה והרכבה עצמאית. ויש שם גם פרודיה על ZunePhone. איזה קטעים פה ווה ווה.

תוספי סטטיסטיקה לוורדפרס שלא עובדים

לא עובדים בשבילי, ז'תומרת.

אחרי מבול הכניסות שחוויתי בשבוע שעבר, החלטתי לבחון מחדש את הכלים שמאפשרים לי לעקוב אחרי הפעילות באתר. למה? לא זוכר. אני בטוח שהייתה סיבה טובה מאוד. או לפחות הגיונית.

כרגע אני משתמש ב-statcounter וגם ב-Google Analytics, כאשר הבעיה עם StatCounter היא שהלוג די מוגבל מבחינת המידע שהוא מספק. לעומת זאת, Google Analytics לא נותן מידע בזמן אמת – צריך לחכות ליום שאחרי.

בעקבות פוסט שקראתי בפרדוקס, החלטתי לנסות ולראות. ניסיתי את FireStats, וגם את SlimStat, וזה מה שיש לי להגיד עליהם.

קודם כל, שניהם פועלים מתוך ממשק הניהול עצמו (של וורדפרס) שזה כבר טוב. חוסך התרוצצויות באתרים שונים.

FireStats הוא בסה"כ נחמד, ועושה את מה ש'כתוב על האריזה'. אבל הדבר היחיד שהפריע לי, ומונע את השימוש שלי בו, הוא ש-FireStat רושם את הביקורים שלי, למרות שהוא טוען בהגדרות שלו שהוא לא עושה זאת. אכזבה. בוטל. ועכשיו, אחרי שהבנתי איך אני גורם לו להבין שאני רוצה לסנן את הביקורים שלי, נראה לי שאני אשאיר אותו (תודה, עמרי).

SlimStat נראה נחמד, ולזכותו ייאמר שבניגוד ל-FireStat הוא אכן שגם הוא רושם את הביקורים שלי, אבל יש שני דברים שמציקים לי לגביו. האחד הוא שיש לו בעיה עם הצגת נתונים בעברית. לצערי, אני עדיין לא ברמה שמאפשרת לי להתחיל לנבור בקוד שלו ולשפצר אותו, וגם אין לי זמן כדי להתחיל לשדרג את הידע שלי. ועוד בשביל זה. הדבר השני הוא ש-SlimStat מציג את המידע שלו באופן טקסטואלי בלבד, שזה טוב למי שהראש שלו אוכל מספרים וסטטיסטיקות לארוחת בוקר. אני, בניגוד לכך, זקוק למשהו ויזואלי כדי לעבד מידע – ר"ל גרפים. שוב, אכזבה. גם בוטל.

בינתיים אני נשאר עם StatCounter ו-Google Analytics, עם מבחן הרצה של FireStats. עד הפעם הבאה שיימאס לי.

רקורסיה בחיי היום-יום

בעקבות הדוגמא של עידו, עלתה לי בראש המחשבה הבאה:

למה, כשנותנים שם לקובץ של פאוורפוינט, משתרבבת לשם המילה 'מצגת'? 'מצגת שיווק', 'מצגת רווחים כספיים', 'מצגת מה-שזה-לא-יהיה'… הרי זה קובץ של פאוורפוינט – אפילו יש אייקון שמראה שזה קובץ פאוורפוינט. אז למה לציין שזו מצגת אם כבר יש ציון לכך?

תלמידים יקרים, רישמו לכם את המשוואה הבאה: פאוורפוינט = מצגת. מש"ל.

אז למה?