בעקבות כל ההופלה שמסביב להשקה של חלונות ויסטה, גיליתי ששדרוג למערכת ההפעלה הדנדשה של מיקרוסופט יעלה לי קצת יותר גרושים ממה שתיארתי לעצמי. בשביל שאוכל לנצל את כל מה שויסטה מציעה מבחינת חוויית השימוש, אני זקוק להחלפה של כרטיס המסך הנוכחי שלי (ati radeon 9600 pro), וכנראה גם להוסיף ג'יגה של זכרון על האחד הקיים. וזה לא כולל את עלות מערכת ההפעלה עצמה. תוסיפו על כך את העובדה שמדובר בכרטיס מסך שפועל ב-AGP וכנראה שאצטרך להחליף גם את לוח האם לכזה שתומך ב-PCI express, מה שיוביל להחלפת המעבד במקביל.

יותר מדי כסף שאין לי כרגע.

אני לא תפרן או משהו כזה, ואם לא תיוותר לי ברירה, כנראה שאפרד מהסכום הנחוץ, אבל לא עוזבת אותי המחשבה שמיקרוסופט וחבריה, יצרני החומרה, מנסים להעליב אותי ואת המחשב שלי. כן, הרגע האנשתי את חתיכת המתכת ופלסטיק שיושבת מתחת לשולחן העבודה שלי וצוברת אבק שמזמן הבטחתי לעצמי שאנקה. גיק או לא גיק?

אנשי מיקרוסופט היקרים – צר לי לומר, אבל לדעתי המחשב שלי רחוק מלהיות עגלה מקרטעת. רק לשם ההבהרה, מדובר בפנטיום 4 2.6GHz עם HyperThreading, כונן קשיח SATA של 160 ג'יגה, 1 ג'יגה זכרון RAM, פלוס הכרטיס מסך הנ"ל. חוץ ממשחקים חדשים לגמרי, שבאמת די מתקשים להתמודד עם מיעוט המשאבים העומדים לרשותם, הכל מגיב מהר ועולה צ'יק צ'ק, וללא תלונות. נראה לי שאין שום סיבה שחומרה כזו לא תוכל להנות ממה שויסטה מציעה. באסה.

תוך כדי תהליך ההתפכחות הזה עלתה בראשי המחשבה שאולי כדאי לנסות את החלופה לבעלי אמצעים דלים: לינוקס (נא לא להשתנק. אין לי כסף לאמבולנס.). מעבר לעובדה שזה בחינם (אז אין טוטאלי פרי, נו סטרינגס אטאצ'ד), זה גם ייקל עליי מאוד כשארצה להשתלט על העולם בעתיד.

זו לא פעם ראשונה שאני מנסה להשתמש במערכת ההפעלה הזו. כבר ניסיתי בעבר לעבוד עם Fedora וגם אובונטו, אבל יותר ברמה של שרת LAMP עם קצת bind מקומי לטעם. זה היה כשחשבתי שיש לי זמן לפתח אתר שלם בעצמי (אוי… התמימות…), או לפחות לרענן את הידע בתחום.

בנסיונות הללו גיליתי שיש הרבה שאני יודע, הרבה שאני יכול ללמוד לבד, והרבה יותר שאני לא יודע, ושאין לי זמן להתעסק עם זה.

אבל עכשיו אני מנסה משהו אחר. לא רוצה שרת. רוצה מערכת הפעלה שתאפשר לי לעבוד. רוצה לעשות את מה שאני עושה על החלונות אבל עם מערכת הפעלה אחרת. בחרתי באובונטו. למה? כי לפי מה שהצלחתי לדלות מהאינטרנט, זו מערכת יציבה יחסית, עם קהילה מפותחת וידידותית יחסית לחדשים. ניסיתי גם את Fedora בגרסת ה-desktop, אבל לא הסתדרתי איתה. אגב, למי שרוצה, אבל לא יודע מה יתאים לו, יש את המבחן העצמי הזה, שגם ייעץ לי לבחור באובונטו. ממש חביב.

מכיוון שאין לי מחשב רזרבי (מהמחשבים הישנים שלי הוצאתי כבר את כל המיץ, או שהשתמשתי בהם כרכיבי שידרוג), וכל ההתעסקות עם dual-booting מחרפנת אותי רק מהמחשבה על לאתחל כל פעם שבא לי להפעיל משהו במערכת הפעלה מסויימת, הלכתי באופן זמני על פתרון אלגנטי: מכונה וירטואלית. התקנתי vmware, ועליה אובונטו. מה שיפה בכל העסק הזה הוא שהאובונטו מקבלת גישה לרשת הפנימית ומתפקדת כתחנה ברשת לכל דבר.

תהליך ההתקנה הלך די חלק, למעט העובדה שכשרציתי לבחור בשרת NTP לעדכון שעון המערכת, כל העסק נתקע. ניסיתי פעמיים לפני שויתרתי, ועשיתי את העדכון הזה כבר אחרי שהמערכת הותקנה. כנראה שזה משהו שקשור לוירטואליזציה. אני מקווה.

לאחר זמן לא רב, הייתה לי מערכת אובונטו מוכנה ופעילה. אינטרנט? יש – פיירפוקס מותקן כברירת-מחדל. באנחת רווחה חשבתי לעצמי שעכשיו אפשר להתחיל "לעבוד".

האמנם? המשך בקרוב…