הדבר הזה יושב אצלי ברשימת ה'לכלול בבלוג' כבר הרבה זמן, ולא מצאתי את התיזמון הנכון לעשות זאת (למרות שבמקרה הזה, ייתכן וכל תיזמון היה מתאים).
אבל עכשיו… עכשיו כשהסדרה ממשיכה להציג פרקים חדשים ואני רק מחכה לרגע שאתפנה לצפות בהם, נראה לי שיש מקום לעשות קצת שמח לחברים שצופים בה (אני יודע מי אתם…)
קבלו – דמויות ב"ג בסגנון סימספוני לגמרי…
[דרך בוינגבוינג]
אני לא משחק World of Warcraft באופן אישי (אין לי זמן לזה), אבל למי שכן, אז הנה סימן שאתה משחק בזה כבר יותר מדי.
ברצינות. אני לא אומר את זה סתם.
יחד עם זאת, מדובר על דוגמא נפלאה וייחודית [אזהרה: יש סאונד] של פרסום תוך שימוש ביכולות הגלומות במדיה.
[דרך זיוזיו]
שהוא סקסי לאללה, ואני רוצה כזה.
עכשיו, אחרי שנתתי לילד שבי להצהיר על תאוותו לצעצוע הזה באופן גלוי, אפשר לדבר לעניין וברצינות.
קודם כל, יש לציין שאני נהנה מאוד לצפות בנאומים של סטיב ג'ובס, ומצפה להם בקוצר רוח בכל פעם. אני לא Apple-phile או משהו כזה, אבל אם יש מישהו שיודע לתת הופעה טובה, זה סטיב. פשוט תענוג. בתור אחד שמדריך אנשים למחייתו, ומנסה כל הזמן גם ללמוד מאחרים, ההופעות של ג'ובס הן בשבילי שיעור מאלף ב-showmanship (איך קוראים לזה בעברית?). אני פשוט מתמוגג מכל רגע.
אל תחשבו שלתת הופעה כזו הוא עניין של מה בכך. למי שמעוניין במבט אל מאחורי הקלעים של אירוע שכזה, מוזמן לקרוא את הפוסט המאיר-עיניים הזה (קצת ישן, אבל שווה כל מילה).
מכיוון שכך, כבר ידעתי, שכמו תמיד, באתר של אפל יהיה אפשר לראות את נאום הפתיחה זמן קצר לאחר שייתקיים. אבל לפני שהספקתי למצוא את הזמן לשבת ולצפות (ככלות הכל, מדובר בכשעה וחצי שעלי להקדיש מזמני), גוגל רידר הקדים את פניי במספר פוסטים שכבר דיברו על התגלית המרעישה: אפל הולכים לשווק טלפון סלולרי!
OMG! WTF? GTFOH!!!
למעשה, הפעם הראשונה ששמעתי על ה-iPhone הייתה בכמה ווב-קומיקס שאני קורא באופן קבוע. למי שרוצה מבט קצת יותר גראפי על כל הסיפור הזה, אני ממליץ לבקר כאן, כאן, כאן וכאן.
השלב הבא היה כמובן לצפות בארוע ההכרזה עצמו. למי שלא יצא לו לראות – הנה הקישור. שוב אני אומר – שווה כל רגע (חוץ מהקטע-אורח של מנכ"ל Cingular. נורא. פשוט נורא.)
עם כל הכבוד לג'ובס, היו כמה קטעים בהכרזה שהציקו לי.
בואו נתחיל עם עניין ה"מהפכה". אני לא מבין מה כל-כך מהפכני בזה? כמעט את כל הפעולות שה-iPhone עושה עושים גם כל ה-smartphones הקיימים בשוק. מקסימום צריך להתקין עליהם תוכנה כלשהי שתעשה זאת (וזה די קל באלה שמבוססים על Windows Mobile). וזה, אגב, משהו שבינתיים נראה שאי-אפשר לעשות ב-iPhone.
ומה לגבי המסך-מגע הזה? נראה נחמד, אבל יש מה לומר גם לטובת מקלדות, או לפחות לחצני הפעלה חיצוניים. מה יקרה אם המסך יישבר? איך בדיוק ניתן יהיה לתפעל את המכשיר הזה? במכשירים הקיימים לפחות אפשר עדיין לקבל ולהוציא שיחות גם אם המסך שבור.
עוד דבר לגבי הטכנולוגיה החדשה שהם הציגו – Multi Touch. אותה טכנולוגיה שמאפשרת להשתמש בכמה נקודות מגע במסך כדי לבצע פעולות. אני אתן ל'אפל' להנות מהספק, ואניח שהם אכן פיתחו את הטכנולוגיה שהם משתמשים בה באופן פנימי. אבל זו לא פעם ראשונה שרואים דבר כזה. בכנס TED שהתקיים בשנה שעברה, הציג בחור בשם ג'ף האן, מאוניברסיטת ניו יורק, טכנולוגיה כמעט זהה לגמרי (לסרטון באיכות גבוהה, לחצו כאן):
אפילו המפיקים של כנס TED תמהו ושאלו את האן אם הוא קשור ל-iPhone בצורה כלשהי. מסתבר שלא.
לגבי ה-iPod יש לי רק דבר אחד לומר: מי לעזאזל צופה בסרטים במסך הפצפון הזה?! למה לעשות לעצמך את זה? כדי שעוד 5-10 שנים תצטרך עדשות מגע? (כי משקפיים זה לא סטייל)
מבחינת הדברים הטובים שהם עשו שם, אז הרשימה לא קצרה:
תוך כדי הצפייה נזכרתי באמרה ששמעתי פעם: "הלקוח לא יכול לרצות משהו שהוא לא יודע שקיים". אחרי כל הטררם שאפל עשו, יהיה מעניין לראות מה יעשו המתחרים הגדולים בשוק (נוקיה, מוטורולה, סוני-אריקסון וכו'). בסך-הכל נראה שמדובר במוצר ממש איכותי, ויקר (499 דולר, עם התחייבות לשנתיים לספק התקשורת), שסביר להניח שלא יהיה בידי רוב האנשים (קחו לדוגמא את המוטורולה Q, או POZ). באמת שמגיע כל הכבוד ל'אפל', ועכשיו נותר רק לחכות.
בינתיים אפשר להעלות השערות ורעיונות (גם פה) ככל שהדמיון מאפשר.
נ.ב.
למי שרוצה, ולא יכול לחכות עד שיגיע לארצנו, יש בבוינג הכפול אפשרות להוריד מודל נייר של ה-iPhone להדפסה והרכבה עצמאית. ויש שם גם פרודיה על ZunePhone. איזה קטעים פה ווה ווה.
לא עובדים בשבילי, ז'תומרת.
אחרי מבול הכניסות שחוויתי בשבוע שעבר, החלטתי לבחון מחדש את הכלים שמאפשרים לי לעקוב אחרי הפעילות באתר. למה? לא זוכר. אני בטוח שהייתה סיבה טובה מאוד. או לפחות הגיונית.
כרגע אני משתמש ב-statcounter וגם ב-Google Analytics, כאשר הבעיה עם StatCounter היא שהלוג די מוגבל מבחינת המידע שהוא מספק. לעומת זאת, Google Analytics לא נותן מידע בזמן אמת – צריך לחכות ליום שאחרי.
בעקבות פוסט שקראתי בפרדוקס, החלטתי לנסות ולראות. ניסיתי את FireStats, וגם את SlimStat, וזה מה שיש לי להגיד עליהם.
קודם כל, שניהם פועלים מתוך ממשק הניהול עצמו (של וורדפרס) שזה כבר טוב. חוסך התרוצצויות באתרים שונים.
FireStats הוא בסה"כ נחמד, ועושה את מה ש'כתוב על האריזה'. אבל הדבר היחיד שהפריע לי, ומונע את השימוש שלי בו, הוא ש-FireStat רושם את הביקורים שלי, למרות שהוא טוען בהגדרות שלו שהוא לא עושה זאת. אכזבה. בוטל. ועכשיו, אחרי שהבנתי איך אני גורם לו להבין שאני רוצה לסנן את הביקורים שלי, נראה לי שאני אשאיר אותו (תודה, עמרי).
SlimStat נראה נחמד, ולזכותו ייאמר שבניגוד ל-FireStat הוא אכן שגם הוא רושם את הביקורים שלי, אבל יש שני דברים שמציקים לי לגביו. האחד הוא שיש לו בעיה עם הצגת נתונים בעברית. לצערי, אני עדיין לא ברמה שמאפשרת לי להתחיל לנבור בקוד שלו ולשפצר אותו, וגם אין לי זמן כדי להתחיל לשדרג את הידע שלי. ועוד בשביל זה. הדבר השני הוא ש-SlimStat מציג את המידע שלו באופן טקסטואלי בלבד, שזה טוב למי שהראש שלו אוכל מספרים וסטטיסטיקות לארוחת בוקר. אני, בניגוד לכך, זקוק למשהו ויזואלי כדי לעבד מידע – ר"ל גרפים. שוב, אכזבה. גם בוטל.
בינתיים אני נשאר עם StatCounter ו-Google Analytics, עם מבחן הרצה של FireStats. עד הפעם הבאה שיימאס לי.
בעקבות הדוגמא של עידו, עלתה לי בראש המחשבה הבאה:
למה, כשנותנים שם לקובץ של פאוורפוינט, משתרבבת לשם המילה 'מצגת'? 'מצגת שיווק', 'מצגת רווחים כספיים', 'מצגת מה-שזה-לא-יהיה'… הרי זה קובץ של פאוורפוינט – אפילו יש אייקון שמראה שזה קובץ פאוורפוינט. אז למה לציין שזו מצגת אם כבר יש ציון לכך?
תלמידים יקרים, רישמו לכם את המשוואה הבאה: פאוורפוינט = מצגת. מש"ל.
אז למה?
אני לא אוהב לעקוב אחרי החדשות, כי בדרך כלל הן פשוט לא חדשות. אבל, במקרה יצא לי לראות את הכתבה בה נאמר כי השיח חסן נסראללה מתכוון לגרום לאזרחי לבנון לפתוח בשביתת מחאה כדי למחות על המדיניות של הממשלה (שלהם, לא שלנו).
עכשיו מעניין אותי לראות מתי שר "הבטחון" שלנו (תזכורת למי ששכח מי הוא, ומה הוא היה בעבר) ייתפס בפליטה בה הוא אומר כי "שוב נסראללה מראה שהוא יודע לפעול רק באמצעי טרור".
"אם אתה לא ערוך (נפשית) לעשות טעויות, אתה לעולם לא תצליח ליצור משהו יצירתי".
סר קן רובינסון הוא מומחה בתחום החדשנות והמשאב האנושי. בהופעה המעניינת ומשעשעת שלו (הומור בריטי משובח) בכנס TED משנת 2006, הוא מציג את מחשבותיו לגבי מערכת החינוך ומהו תפקידה. אני חושב שכל מי שמתעסק בחינוך, או מגדל ילדים, יכול ללמוד משהו מההופעה הזו.
כרגיל, להורדת הסרטון באיכות גבוהה לחצו כאן.
לא לשכוח! לעולם, אבל לעולם, לא להשאיר ילדים לבד עם פחית של צבע.
[דרך Extra Life]
מדהים אותי לראות מה קורה כשפוסט אחד שכתבת נכנס לרשימת הנכללים של עורכי שמה!
באותו יום שהפוסט פורסם ונכנס לשמה! חוויתי פי 10 כניסות יותר מאשר יום ממוצע ומגמת ה"יותר מהממוצע" אפילו נמשכת אחרי זה…אני נפעם…
אז…
לכל מי שהגיע דרך שמה! – שלום וברוכים הבאים! אני מתנצל על העיצוב הדל (לא הייתי באיקאה כבר המון זמן), ואני מקווה שלמרות זאת אתם נהנים לבלות כאן קצת מזמנכם. אני גם מקווה שתמשיכו לבוא כל עוד אני יכול לשלם את השכר-דירה.
לצוות עורכי שמה!, תודה רבה! האמת היא שעד עכשיו לא כל-כך האמנתי שבשמה! גלום כל-כך הרבה כוח לחשוף אתרים לא מוכרים. לא תיארתי לעצמי שמדובר בכזו תופעה. קבלו את התנצלותי הכנה, ואיחוליי להצלחה מעבר לכל מה שתצפו.
עכשיו מה שמעניין אותי הוא מה בכלל גרם לאנשים של שמה! לבחור את הפוסט הזה מלכתחילה – לא חסרים סיפורים כאלה, וזה בטח לא המצחיק שביניהם (לדעתי).
רוני יניב 