למי שלא קרא את דף ה'אודות', אציין שאני עובד אצל ספק אינטרנט, ואחד מהדברים שאף פעם לא נגמרים ולא נמאס מהם הוא הסיפורים ששומעים על לקוחות שמתקשרים לתמיכה.
אתמול, למשל, התקשרה למוקד לקוחה שאמרה לנציג שהיא הגיעה עם המחשב הנייד שלה מאשדוד למרכז (פיסת מידע חשובה ביותר) ועכשיו היא לא מצליחה לקבל את הדואר שלה.
אוקיי… אז הנציג מנסה לברר איך המחשב שלה מחובר. הגיוני, לא? אז תלוי את מי שואלים. מסתבר שהמחשב לא מחובר לשום מודם, יציאת רשת, הוטספוט כלשהו (היא לא ידעה אפילו מה זה) או טלפון סלולרי. כלום. רק חשמל.
אז איך הדואר אמור להגיע למחשב? דרך החשמל? הרי זה אלקטרוני, לא? אולי דרך האוויר? דואר אוויר? אולי היא לא מוצאת אותו כי הוא נפל לה מהאוטו בדרך מאשדוד למרכז?
אחח… כשסיפרו לי את זה זה היה יותר מצחיק….
יש סיפורים מדהימים על לקוחות בכאלה מוקדים.
שמעתי על אחת שהתקשרה להתלונן שהיא שומעת רעשים מוזרים כל כמה דקות, ואני לא זוכר את הסיפור המלא אבל מסתבר שאחרי שהמוקדן המליץ לה לכבות את הטלוויזיה בחדר הסמוך הרעשים נעלמו באורח פלא…
אחלה בלוג, דרך אגב. אני אחזור לבקר
סיפורים של תמיכה טכנית זה טוב. להיות במוקד ולדבר עם הלקוח הזה – זה לגמרי לא טוב (נסה להסביר ללקוחה שמודם לא יכול לנחור כשהוא מתחבר לאינטרנט ולהשמיע רעשים של אסון טבע כשהוא מתנתק – זו תוכנה כלשהי. אני מקווה, רוני, שאתה מכיר את הסיפור ושמעת את השיחה 🙂
מכיר ושמעתי… תנחומיי…
פינגבק: רוני יניב נקודה נט » ארכיון » חשיפת יתר