להלן ציטוט מתורגם מהבלוג של סקוט אדמס (יוצר דילברט):
התנהגות אנושית
אילו נחתו חייזרים בחצר האחורית שלכם והקציבו לכם דקה אחת בלבד כדי לתאר את כל מה שיש לדעת על התנהגות המין האנושי, מה תאמרו להם?
מצאתי היום את התשובה באחד האימיילים הישנים שלי. הסיפור נשלח אליי על-ידי אחד מקוראי דילברט.
— התחלה —
איש התחזוקה מעביר היום את התרמוסטט שבמשרד שלנו. התחלתי לדבר איתו על "מלחמת התרמוסטטים" [מתוך הקומיקס של דילברט]. הוא סיפר לי על משרד אחד שהיו בו 30 נשים והם לא הצליחו אף-פעם להסכים על טמפרטורה קבועה שתהיה מקובלת על כולם. בהתאם להצעתו, הותקנו במשרד 20 תרמוסטטי "דמה" (או "סרק" – רוני) ברחבי המשרד. לכולם נאמר שכל תרמוסטט שולט בטמפרטורה שבאזור שלו.
הבעיה נפתרה. עכשיו לכל אחד הייתה "שליטה" בתרמוסטט משלו ואין שום בעיה.
— סוף —
אוי, אוי, אוי… כמה שזה מוכר לי. גם אני עובד במשרד כזה. אני והשותף שלי בצוות סובלים מזה כבר המון זמן. אמנם אין אצלנו 30 נשים, אבל הבעיה קיימת. הסיטואציה הכי מעצבנת היא שכשאני מתרוצץ כל היום מהדרכה להדרכה, ואז מגיע למשרד ומצפה למשב צונן של אוויר, אני מגלה שכיבו את המזגן לגמרי! מה יש לכן?!? השתגעתן לגמרי? תבואו עם שמיכה או בגד חם, לכל הרוחות. למה הגברים צריכים לסבול בגלל המטבוליזם האיטי שלכן? [אנחת ייאוש…]
עד כמה שמה שמתואר במייל הנ"ל נשמע כמו פתרון חלומי, אני מאמין שזה יותר אגדה אורבנית, ולא יותר.
תגובות, נשיכות, או סתם "וואלה נכון" – מוזמנים בברכה.
רוני יניב 
הכל התחיל שאפשרנו להן להצביע!
תסלח לי מאוד, אבל סוודר לא מספיק. כשהמזגן נושף לך כפור בפנים כמו הוריקן סוודר שווה לתחת.
אדר – עשי כמו נינג'ה!
זה בעיקר הזכיר לי מערכון מ"אפידורל" בנושא, בו ברגע שאוהד קנולר יוצא המחדר היא מורידה את החרמונית ומחפשת את הפטמות שקפאו לה ונשרו
סדרה מצויינת 🙂
אחי דקר – לא מכיר את הסדרה הזו, ולמען האמת כנראה שגם לא אכיר. אני משתדל להימנע מסדרות ישראליות, דווקא בגלל שהן מחוברות מדי למציאות (בלי לקחת בחשבון את "האלופה", איכס…). חוץ מזה, לא רבים יודעים, ולדעתי אפילו הוא בעצמו לא זוכר, אבל שירתתי עם קנולר באותה מחלקה בסדיר… בואי נאמר שאני זוכר אותו קצת אחרת…