1 יולדת + מלווה (בעל/דולה/סרסור/אחר)
צירים כלשהם – לא חשוב העוצמה והתדירות – אפשר להתחיל בכל שלב, כפי שיודגם בהמשך
1 בלון לפתיחת צוואר הרחם
1 פקיעה של שק מי שפיר
אוקסיטוצין (ע"ע) לפי הרגש
זריקה אפידורלית לאלחוש, שוב לפי הרגש
לתת לכל העסק להתבשל על מוניטור בדופק של 120-160 למשך כמה זמן שנחוץ.
למהדרין, ניתן לחבר אלקטרודה לקודקודו של היילוד בעודו ברחם לצורך דיוק רב יותר בקריאת הדופק.

בתוך כ-24 שעות מתחילת התהליך, אמורה להיות פתיחה מלאה.
ניתן להפסיק את מתן האלחוש האפידורלי, ולהתחיל בשלב הדחיפות.
כאשר ניתן לראות את קצה הראש, ובהתאם למידת הרציונליות של האם היולדת ("לא מעניין אותי, רק תוציאו אותו ממני!"), ניתן לשקול מתן של אפיזיוטומיה אחת (ע"ע).
לאחר יציאת היילוד, יש לנקותו באזור מחומם מראש, ולבחון את מידת בשלותו.
לא לשכוח לסגור את כל הפינות (אפיזיוטומיה).

מזל טוב, ובתאבון!