סטפן פיילי הוא כותב באתר Gamers With Jobs. מדובר באתר, כפי ששמו מרמז, שפונה לקהל הגיימרים הבוגרים יותר. משהו שאני די מזדהה איתו. בכל מקרה, סטפן העלה שם פוסט שמתאר פרק קצר וכאוב מחייו בשנות ה-80 המאוחרות, והדבר היחיד שמקשר בין משחקי המחשב למקרה המתואר הוא האסקפיזם שהם מספקים לו באותו רגע.

החלק המעציב ביותר הוא שאחרי שקוראים את הפוסט שלו וחושבים על מקרים כמו זה, אנו מגלים שלא רק שלא השתנה כלום בעולם, אלא נהיה גם מסוכן יותר. למזלו, סטפן יצא מזה בחיים. לאה קטייב בת ה-3 ודודתה זכרונן לברכה לא זכו למזל שכזה.

בערך 20 שנה עברו מהמקרה של סטפן ועד לערב הגורלי של משפחת קטייב. חבל שלא למדנו כלום בזמן הזה. חבל שמי שאחראי על בטחון האזרחים במדינה מסתובב עם שומרי ראש אישיים. אולי אם לא היו לו כאלה, הוא היה דואג לבטחון הפנים הרבה יותר טוב – אם לא בשבילנו, אז לפחות למען עצמו ומשפחתו.