מה זה? ווב 2.0? תגיות? נשמע מגניב! תכניסו את זה לאתר, ולא עכשיו – אתמול!
אהה… אלה הפופולריות?…טוב לדעת….
(אתר דה-מארקר מנסה את כוחו בתיוג. הקידוד הוא Windows-1255. הדפדפן – פיירפוקס)
טוב שלפחות התוכן מהווה חלק נכבד מהאתר, ואינו נדחק הצידה…
עלק.
חרא של אתר, דה-מארקר.
קליק:
הנה משהו שלא רואים כל יום, ואולי שווה ליישמו במחוזותינו, ולו רק בשביל לראות מה יהיו תוצאותיו.
באחד החופים הנטושים (ומזוהמים, יש לציין) של קליפורניה, על הגבול שבין ארצות-הברית למקסיקו, החליטו כמה אנשים להתחיל לשחק כדורעף גבולות בינלאומי, כדבריהם.
אני פונה בקריאה נרגשת (!) לכל השמאלנים הקיצוניים בעלי הזיקה הספורטיבית – ריכשו כדורי-עף בהמוניכם וצאו לגבולות! רישמו על הכדורים סיסמאות כראות עיניכם ואוות נפשכם, והגישו חבטות אל צדה השני של הגדר למען ייראה כל העולם את דרך השלום האמיתית! הרי כבר נאמר (ואינני זוכר על-ידי מי) שהספורט הוא אהבה כלל-עולמית ומאחדת לבבות! צאו! צאו ושחקו עם בני-דודינו בכל הגבולות, הגדרות, המובלעות והמחסומים.
אני בטח שלא מתכוון לנסות את זה, אבל יהיה מעניין לדעת כמה-כמה יצא.
אני קורא עכשיו ספר בשם "תורת המשחקים", שעמיתי לעבודה קנו לי לכבוד יום הולדתי. אמנם באיחור קל, אבל מה זה משנה. זה אפילו נחמד יותר לקבל מתנה מבלי שציפית לה. בכל אופן, יש בספר אנקדוטה חביבה:
מספרים על חבר שנשלח לגולאג לרצות את עונשו. כשהוכנס לתא, נשאל על-ידי יושביו "לכמה זמן הכניסו אותך?". "עשר שנים", ענה להם. "מה עשית?", השיבו לו. "כלום", ענה החבר. אמרו לו יושבי התא: "לא יכול להיות, על זה מקבלים שלוש שנים".
אחח… הומור פוליטי במיטבו.
להלן ציטוט מתורגם מהבלוג של סקוט אדמס (יוצר דילברט):
התנהגות אנושית
אילו נחתו חייזרים בחצר האחורית שלכם והקציבו לכם דקה אחת בלבד כדי לתאר את כל מה שיש לדעת על התנהגות המין האנושי, מה תאמרו להם?
מצאתי היום את התשובה באחד האימיילים הישנים שלי. הסיפור נשלח אליי על-ידי אחד מקוראי דילברט.
— התחלה —
איש התחזוקה מעביר היום את התרמוסטט שבמשרד שלנו. התחלתי לדבר איתו על "מלחמת התרמוסטטים" [מתוך הקומיקס של דילברט]. הוא סיפר לי על משרד אחד שהיו בו 30 נשים והם לא הצליחו אף-פעם להסכים על טמפרטורה קבועה שתהיה מקובלת על כולם. בהתאם להצעתו, הותקנו במשרד 20 תרמוסטטי "דמה" (או "סרק" – רוני) ברחבי המשרד. לכולם נאמר שכל תרמוסטט שולט בטמפרטורה שבאזור שלו.
הבעיה נפתרה. עכשיו לכל אחד הייתה "שליטה" בתרמוסטט משלו ואין שום בעיה.
— סוף —
אוי, אוי, אוי… כמה שזה מוכר לי. גם אני עובד במשרד כזה. אני והשותף שלי בצוות סובלים מזה כבר המון זמן. אמנם אין אצלנו 30 נשים, אבל הבעיה קיימת. הסיטואציה הכי מעצבנת היא שכשאני מתרוצץ כל היום מהדרכה להדרכה, ואז מגיע למשרד ומצפה למשב צונן של אוויר, אני מגלה שכיבו את המזגן לגמרי! מה יש לכן?!? השתגעתן לגמרי? תבואו עם שמיכה או בגד חם, לכל הרוחות. למה הגברים צריכים לסבול בגלל המטבוליזם האיטי שלכן? [אנחת ייאוש…]
עד כמה שמה שמתואר במייל הנ"ל נשמע כמו פתרון חלומי, אני מאמין שזה יותר אגדה אורבנית, ולא יותר.
תגובות, נשיכות, או סתם "וואלה נכון" – מוזמנים בברכה.
רוני יניב 