לא יכולתי לומר זאת טוב יותר

"החרדים, עד האחרון שבהם, בורים, הם צרי עין, הם קנאים בכל מובן שקיים במילון, הם אלימים, הם קיצוניים, הם פרזיטים על צוואר האומה, הם מחרחרי ריב ומדון, הם גזלנים וחמסנים, הם עצלנים, הם רמאים, הם מסריחים, הם עילגים וכסילים, הם עלובים, הם שורצי ביבים ואשפות, הם סרח היסטורי עודף שתלוי עלינו כגיבנת מתוקף רגשות אשמה קולקטיביים שקשורים כולם בצורה זו או אחרת בשואה, הם שגיאה גנטית, הם שגיאה מוסרית, הם זרים ומוזרים, הם שונאי חינם, הם מיותרים, הם עובדי אלילים, הם שוביניסטים, הם משיחיסטים, הם צבועים, הם זרים לי בכל מובן שרק יכול להיות."

הכלכלן המתוסכל

~~~

עדכון מ-13:25:

מרוב שהזדרזתי, לא שמתי לב שהקו-מחיקה לא תפס בשמירה. מה שנקרא – הפזיזות היא מהשטן. למי שתהה, אני לא שותף לדעות האלו, וזאת יכולים להעיד מכריי. "זכיתי" לפגוש אנשים מהסוג שהכלכלן מתאר, אבל הם היו היוצא מן הכלל ולא להיפך.

יחד עם זאת, אני רוצה לציין שאני בהחלט נגעל וסולד מהאופן שבו אותו אספסוף מאור-יהודה החליט להקדים את חגיגות את ל"ג בעומר, ואפילו מעודד התנהגות מהסוג הזה.

מטאקפה מחפשת עובדים חדשים

מקום העבודה שלי מתרחב ומגביר את פעילותו. זה אומר שמחפשים אצלנו עובדים חדשים. את פרטי המשרות אתם יכולים לקרוא כאן. אני מספר על זה קצת באיחור, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא, נכון?

למען הסר ספק – עבדכם הנאמן מקבל בונוס נחמד על כל אחד שמתחיל לעבוד בחברה והגיע דרכו. אם מישהו מעוניין, אפשר לשלוח קורות חיים למייל שלי – roniyaniv [at] gmail [dot] com.

עכשיו אפשר ללקק את הצד האחורי של נועם

וגם את הצד האחורי של נעמה, דן ומרינה.

הדיוקנאות שלהם הולכים להתנוסס על בולים של דואר ישראל. אם לא הייתי חושב שדואר ישראל הוא גוף ביזיוני בפני עצמו, הייתי קורא לזה ביזיון.

טיפ לאלו שמקשיבים למוזיקה תוך כדי עבודה

  1. אם עוד לא נרשמתם ל-last.fm, זה הזמן
  2. אם עוד לא התקנתם את האפליקציה שלהם באופן מקומי, זה הזמן
  3. אם עוד לא הוספתם אותי לרשימת החברים שלכם ב-last.fm, זה הזמן
  4. אם עוד לא ניסיתם לחפש את התגית "energy" ולהנות מבוסט אנרגטי רציני, זה הזמן

חשבתי לעשות את זה בסגנון "דיינו" מההגדה של פסח, אבל אז הבנתי שזה כבר מאוחר מדי… נו טוב…

אז הלכתי לראות את קלוברפילד

אחרי שראיתי את כל העונות של זהות בדויה, ואת שלושת העונות של אבודים, ואת ההרצאה שלו בכנס TED, הייתי חייב לראות את הסרט הזה. אז הלכנו. אבא שלי (!), אח שלי ואני.

אז, למי שזה עדיין לא ברור, כל הסרט מצולם בשיטת המצלמה המקפצת. אני יכול לומר לכם שאפילו אני, שבדרך כלל לא סובל מתחושות סחרור או בחילות, חויתי מספר רגעים של מין רצון לנתק את העיניים לכמה רגעים. זה בהחלט סרט שמומלץ לצפות בו מהשורות האחרונות באולם.

האם שווה לראות? כן. אני מוכן אפילו לראות אותו עוד פעם (ב-DVD, לא בקולנוע. לא צריך להגזים, כן?), כי אני די בטוח שפספסתי כל מיני דברים שתוך כדי הצפיה הראשונה לא קלטתי.

האם הסרט עומד בציפיות? תלוי למה אתם מצפים. אם אתם מצפים לסתם עוד סרט מפלצות, אתם תתאכזבו. ההמלצה שלי היא – אל תצפו לכלום. זה מזכיר כל מיני דברים אחרים, אבל זה משהו אחר לגמרי. אם תבואו לסרט ללא ציפיות מיוחדות, אתם תראו שברגע שהאקשן יתחיל, אתם פשוט לא תוכלו להסיט את המבט שלכם מהמסך.

אני אגיד רק עוד דבר אחד – הסוף של הסרט הוא כל כך נכון, וכל כך מפתיע ולא מפתיע בו-זמנית, שזה פשוט גאוני. אם אברמס היה מסיים את הסרט אחרת, ייתכן והייתי מתאכזב. אבל הוא עשה את זה פשוט נכון. אין דרך אחרת לתאר את זה – הכל "מתאים". זה מסוג הסרטים שאתה אומר "כן, ככה זה היה צריך להיעשות. לא הייתי משנה שום דבר".

במילה אחת – שווה.

ארס טכניקה מבקרים את ה-MacBook Air

ארס טכניקה הנפלאים סקרו את ה-Macbook Air החדש. תוך כדי קריאה, עלתה בראשי המחשבה הבאה: האנלוגיה היחידה שעולה לי בראש ל-MacBook Air היא קייט מוס. אולי היא קולב יפה להציג עליו את הקולקציה החדשה שלך, אבל כשאתה רוצה חיבוק מבלי לחוש שדוקרים אותך, אתה תבחר במישהי עם יותר בשר עליה…

שני דברים

אחד – נראה לי שבשלב כלשהו הכותבים של "אבודים" ייאלצו להתמודד עם המון זועם – מה זה פרק הפתיחה העלוב הזה של העונה הרביעית?!? פאק!

שתיים – קטע משעשע של שרה סילברמן, לשם שינוי (כי בדרך כלל אני לא מתחבר להומור שלה)

תתכוננו להקיא

הסרט קלוברפילד, בבימויו של ג'יי ג'יי אברמס, הגיע ארצה, וכולי ציפיה לראות אותו. שמעתי שבחלק מבתי הקולנוע בארה"ב מחלקים שקיות הקאה לצופים. כשאמרתי את זה לאשתי, היא הבינה שזה לא סרט בשבילה. נראה מה יהיה פה בארץ. בטח לא יהיו ערוכים לזה (מתי בפעם האחרונה שמעתם שהיו ערוכים אצלנו כמו שצריך למשהו?), והאולמות יסריחו מקיא במשך כמה ימים, ואז תצא אזהרה לצופים – חס וחלילה שבתי הקולנוע יוציאו מכספם קצת יותר כדי לספק שקיות הקאה פשוטות.

ג'יי ג'יי אברמס כבר עשה כמה דברים טובים עד עכשיו, ורובם מתעסקים בתעלומות למיניהן. "זהות בדויה" ו"אבודים" הם רק שניים מהדברים האלה, וגם אולי המזוהים ביותר איתו.

במרץ 2007 אברמס נאם באולם הראשי של כנס TED, ושם ניסה להסביר את המניע שלו למרדף אחרי כל התעלומות האלה. האיש הזה מדבר נורא מהר, וזה נראה שהפה שלו פשוט לא עומד בקצב המחשבה שלו. מעבר לעובדה שהההרצאה הזו מרתקת, היא גם תגלה לכם באיזה סרט של אברמס טום קרוז משחק בשני תפקידים. שווה.

ולסיום, עוד משהו קטן לאוהדים של אברמס (בטח חלקכם כבר מכירים את זה). עשו חיפוש של הערך slusho בגוגל