אצל גםהמודםשלידפוק יש המחשה יפה למסקנה הבלתי-נמנעת שתחבורה ציבורית היא הפתרון להרבה בעיות (זיהום, פקקים, מחנק ועוד). זה שבארץ החויה הזו היא כזו שעדיף להימנע ממנה, זה כבר סיפור אחר.

תוך כדי נסיעה אחת מיני רבות בתחבורה הציבורית הנהדרת שיש לנו בגוש דן. צריך להיות אחד כזה מעל כל מושב בכל אוטובוס, כמו מסכות החמצן במטוסים.

העיצוב של ניק רודריגז.

הענישה על מעשים פליליים בארץ היא פשוט בדיחה. הבעיה היא שעד כמה שהתעללות בקשיש (והתעללות בכלל) היא משהו שלדעתי דורש עונש חמור, לפעמים החמרת-יתר גם היא לא טובה. חבצואל ניסח זאת יפה מאוד (ושם גם יהיה ברור הקשר של ארגנטינה).

פוסט זה נכתב בעקבות הפוסט השטותי למדי של לרמן. אני קורא לו שטותי כי הוא כזה. אין לו שום ערך, עד כמה שאני יכול לראות, חוץ מלנפח קצת את האגו של מי שגר בתל-אביב (לא שיש כל כך על מה).

אז הנה רשימה קצרה של סיבות לא לגור בתוך העיר תל-אביב:

1. אפשר לצחוק על כל מי שגר בתל-אביב
2. לפעמים בכל זאת יש רגעים של אי-שפיות
3. ישנן פעמים נדירות שבהן לא מוצאים חניה ליד הבית, אבל זה לא הופך אותך לפחות קינג
4. כשמשלמים פחות על שכר-דירה, אתה כנראה גם עושה חשבון על מסעדות
5. אז נכון, העיר שלך לא הוכרזה כאתר מורשת עולמית, אבל לפחות היא לא נראית כמו עזה
6. להתרגש מסלבריטיז? יש בארץ סלבריטיז?
7. כשנכנסים לתל-אביב הכל בבית נראה אפילו ירוק יותר, גם ברמת גן
8. תמיד אפשר לחשוב על מעבר לתוך העיר
9. אין כמו נסיעה לסופ"ש בצפון אחרי שבוע בתל-אביב
10. תמיד אפשר לחשוב על עוד סיבות לא לגור בתל-אביב

היום בבוקר אני ואשתי היינו אצל הדוקטור. התור שלנו היה ב-8:40. השעה כבר 9:05 ועדיין מחכה מישהי שצריכה להיכנס לפנינו.

מגיעה מישהי נוספת, כולה מצלצלת מכל הצמידים שעל ידיה. מסתכלת על רשימת המוזמנים, ולא מבינה למה היא לא מופיעה ברשימה. "למתי אתם?", היא שואלת. "8:40" ענינו. "8:30" ענתה זו שישבה איתנו. "טוב, אני צריכה להיות ב-ורבע, אז אני לפניכם…" היא אומרת.

סליחה? היית אמורה להיות כאן ב-8:15 ואת מגיעה ב-9:00? ועוד טוענת שאת לפנינו? אולי בשעון חורף?!

אחרי כמה הרמת גבות, היא הבינה שאנחנו בשמונה וארבעים והיא זומנה לתשע ורבע.

===

האם זה נדמה לי, או שעוצמת הניתוק של האדם מהמציאות גוברת ככל שיש לו יותר תכשיטים? (ע"ע מיסטר T)