בר-בשר – ביקורת

במהלך השבועיים האחרונים יצא לנו (הקולגות מהעבודה ואני) לבקר מספר פעמים בבר-בשר (מונטיפיורי לא-זוכר-איזה בתל-אביב). הפעם הראשונה היתה טובה. הזמנו את הסטייק אנרטיקוט, ורצועות סינטה. היה טעים. לא נפלנו מהכיסא אבל מספיק כדי שנחליט ששוה לבוא שוב.

הפעמים הבאות לא היו כל-כך טובות. משום מה, הבשר היה בעל ארומה וטעם חמוצים כאלה. קשה להגדיר את זה, אבל זה פשוט לא היה טוב. זה היה רע.

מה שהפך את זה לעוד יותר רע, זה שהמלצרים ומי שהיה אחראי על הגריל התווכחו איתנו על הטעם. "זה העישון (יישון?) של הבשר", הם אמרו. מה הקשר?! זה לא טעים! מעבר לזה, אני די בטוח שהסטייק לא צריך להיות חמוץ.

חוצמזה, גם ההמבורגר שהזמנתי בפעם האחרונה שהיינו שם (כנראה שבאמת תהיה האחרונה) היה בעל טעם חמצמץ משהו. והוא גם הגיע עם הר של חסה. פשוט מוגזם.

בקיצור – לא משהו.

אבל שמעתי שהסטייק פרגית טוב.

אז הלכתי לראות את קלוברפילד

אחרי שראיתי את כל העונות של זהות בדויה, ואת שלושת העונות של אבודים, ואת ההרצאה שלו בכנס TED, הייתי חייב לראות את הסרט הזה. אז הלכנו. אבא שלי (!), אח שלי ואני.

אז, למי שזה עדיין לא ברור, כל הסרט מצולם בשיטת המצלמה המקפצת. אני יכול לומר לכם שאפילו אני, שבדרך כלל לא סובל מתחושות סחרור או בחילות, חויתי מספר רגעים של מין רצון לנתק את העיניים לכמה רגעים. זה בהחלט סרט שמומלץ לצפות בו מהשורות האחרונות באולם.

האם שווה לראות? כן. אני מוכן אפילו לראות אותו עוד פעם (ב-DVD, לא בקולנוע. לא צריך להגזים, כן?), כי אני די בטוח שפספסתי כל מיני דברים שתוך כדי הצפיה הראשונה לא קלטתי.

האם הסרט עומד בציפיות? תלוי למה אתם מצפים. אם אתם מצפים לסתם עוד סרט מפלצות, אתם תתאכזבו. ההמלצה שלי היא – אל תצפו לכלום. זה מזכיר כל מיני דברים אחרים, אבל זה משהו אחר לגמרי. אם תבואו לסרט ללא ציפיות מיוחדות, אתם תראו שברגע שהאקשן יתחיל, אתם פשוט לא תוכלו להסיט את המבט שלכם מהמסך.

אני אגיד רק עוד דבר אחד – הסוף של הסרט הוא כל כך נכון, וכל כך מפתיע ולא מפתיע בו-זמנית, שזה פשוט גאוני. אם אברמס היה מסיים את הסרט אחרת, ייתכן והייתי מתאכזב. אבל הוא עשה את זה פשוט נכון. אין דרך אחרת לתאר את זה – הכל "מתאים". זה מסוג הסרטים שאתה אומר "כן, ככה זה היה צריך להיעשות. לא הייתי משנה שום דבר".

במילה אחת – שווה.

ביקורת צימר – פרח של צימר בקצרין

קצר ולעניין:

עלות – 350 ש"ח במזומן, למרות שאת פרטי כרטיס האשראי לקחו מראש כשהזמנו את המקום. מזל שהיה לי מזומן.

מחיצת זכוכית בין הפנים לחוץ בדרך לאמבטיה מחדר השינה. אם הילד של בעלי המקום "סקרן" אז יש לו מאיפה ללמוד.

הבעלים לא היו בבוקר כדי לסגור חשבון. סתם התעכבנו ביציאה לדרך.

אז מה אם לא באנו בשיא העונה?